נחום: את… את פסיכופתית.
נירה: וזה הסיכוי הכי טוב שלך לזוגיות בעולם הזה. (פאוזה) וגם שלי.
נחום: אם את חושבת שאני לא אעזוב אותך יום אחד אז את-
נירה: שקט. אני חוזרת למדיטציה.
נחום: נירה, אני אעזוב אותך.
נירה: אני צריכה לחזור למדיטציה.
נחום: כשאת תפתחי את העיניים אני כבר לא היה פה.
נירה: אתה כן.
נחום: אני מבטיח לך שאני לא.
נירה: אתה כן. אתה תהיה פה, ויהיה לך מבט של גור כלבלבים מבחיל בעיניים, ואתה תספר לי איך יצאת ואז חזרת ואתה תעשה את זה הכי ארוך שאתה רק יכול, ואתה תספר עוד מלא אנקדוטות מהילדות שלך ומה אמא שלך אמרה לך ומה אבא שלך אמר לך ואיך כולם תמיד זלזלו בך ואז אתה תמלמל איזו תובנה, בעצם, זאת תהיה אותה תובנה שאתה תמיד ממלמל, ואתה תעמוד מולי במבט הכי מטומטם שתצליח לגייס ותגיד לי אותה. זה מה שיקרה כשאני אפתח את העיניים.