(הגיבור מתקרב במהירות לאפרים, מעיף לו את הפנקס מהיד ומרים אותו מהחולצה)
הגיבור: כי אני לא חתיכת… אני לא צבוע! (מרחרח) וגם… איזה בושם אתה שם?
אפרים: Pour Le Monde. יש איזו בעיה עם צביעות?
הגיבור: (עדיין מחזיק) אתה יודע ש-Pour Le Monde לא עושים ניסויים בבעלי חיים? לא מתאים לאולד-פאשן כמוך. מה לגבי Dior Sauvage?
אפרים: ספר לי עוד על הבושם הזה. (מוציא עוד פנקס ועט)
הגיבור: אין בעיה: אני אף פעם לא נכנסתי פנימה. אף פעם! תמיד הייתי בחוץ. אז עכשיו זה הזמן להתנהג ממלכתיות? עכשיו זה הזמן ל-קרובים? פספסתי. אני בנאדם של חוץ, של טבע, של רעננות ארומטית עוצמתית מובלטת על ידי מרינדה חריפה ועסיסית של ניחוחות מרירים. Dior Sauvage.
אפרים: (כותב בפנקס) הממ… כבר מריח טוב! ספר לי עוד.
הגיבור: (עוזב את אפרים) הייתי חרא בן. כולם היו חארות. אבל לחלקנו לא אכפת להתנהג כאילו כלום. לבוא לכאן… לדבר, לקשקש...
אפרים: הממ.
הגיבור: זה מגעיל… שלא כמו הניחוח הסוחף של פירות הדר, עם נגיעות מפולפלות ובסיס עצי עמוק של Dior Sauvage.
אפרים: כן?
הגיבור: טבע פראי פוגש אלגנטיות יוקרתית. תהיה הגבר המחוספס והסוער שאתה.